ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
7101-04,7150-03,7293-04,7313-04,6344-04
08/02/2005
|
בפני השופט:
כב' הרשם יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
חיים שושן ייבוא ייצוא ומסחר בע"מ
עו"ד אהוד איזנברג
|
הנתבע:
א.ב.א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ
עו"ד א' אפריאט
|
| החלטה |
לפני בקשה לביטול עיקול זמני, ובקשה להרחיב הצו המקורי למלוא הסכום שהתבקש.
הרקע לבקשות
הבקשה דנן עניינה בחלקים שונים של מבנה מסחרי, הנמצא במרכז סביון בבית שמש והידוע גם כגוש 5234 חלקות 305א' ו-305ב'. (להלן: "הנכס").
החלקים השונים של הנכס היו ועודם בבעלות שניים באופן הבא:
א. מר אורי (אהרון) כהן (להלן- "כהן") היה ועודנו בעלים של חנויות מס' 6, ו-9 שהינן בשטח כולל של כ-500 מ"ר, וחנות נוספת שהיתה ידועה בשם "סטודיו דנה" (או בשם "חצר משק") שהינה בשטח של כ-100 מ"ר, כולן בקומה א' של הנכס.
ב. מר יוסי אילוז (להלן "אילוז") היה ועודנו בעלים של חנויות מס' 7/2 ו-7/3 שהינן בשטח כולל של כ-134 מ"ר, המצויות בקומת הקרקע של הנכס.
החנויות 7/2 מחוברות (במקור) באמצעות מדרגות לחנויות 6 ו-9.
ביום 2.6.94 שכר מר חיים שושן מאת מר אורי כהן את חנויות 6, 9, ואת סטודיו דנה למשך תקופה של 9 שנים ו-11 חודשים שהחלה ביום 15.6.94 ונסתיימה ביום 14.5.2004.
ביום 20.3.97 חתמו כהן וחיים שושן על נספח להסכם השכירות ביניהם, ולפיו הועברו כל זכויות השכירות של חיים שושן על פי ההסכם אל חב' חיים שושן יבוא יצוא ומסחר בע"מ, היא המבקשת. במסגרת נספח זה הוארכה תקופת השכירות עד ליום 31.5.04.
הסכם השכירות שבין כהן לבין המבקשת יכונה להלן לשם ההתמצאות "הסכם כהן - שושן".
ביום 1.8.94 שכרה המבקשת מאת אילוז את חנויות 7/2 ו-7/3 לתקופה של 119 חודש, החל ביום 1.8.94 וכלה ביום 30.6.04.
הסכם השכירות שבין אילוז לבין המבקשת יכונה להלן לשם ההתמצאות "הסכם אילוז-שושן".
על פי הסכמי כהן-שושן ואילוז-שושן, היתה המבקשת רשאית להשכיר את החלקים המושכרים לה בשכירות משנה.
ביום 24.3.97 חתמו המבקשת וחב' א.ב.א ויקטורי חברה לניהול בע"מ (להלן - "המשיבה") על הסכם שכירות לפיו השכירה המבקשת למשיבה את המושכר בשכירות-משנה לתקופה בת 24 חושים, החל מיום 1.4.97 וכלה ביום 31.3.99; בנוסף, ניתנה למשיבה אופציה להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת בת 61.5 חודשים אשר הסתיימה ביום15.5.2004. המשיבה מימשה את האופציה שניתנה לה, כך שבסך הכל תקופת השכירות היתה בת 85.5 חודשים, מ יום 1.4.97 ועד ליום 15.5.04 (להלן: "תקופת השכירות"). המשיב מס' 2 ערב לכל ההתחייבויות המשיבה מס' 1 על פי הסכם השכירות האמור, כמצויין בסופו.
הסכם השכירות שבין המבקשת למשיבים יכונה להלן "הסכם השכירות".
על פי הסכם השכירות הושכרו למשיבה על ידי המבקשת כחטיבה אחת חנויות מס' 7/2 ו-7/3 בקומת הקרקע וכן חנויות 6 ו-9 בקומה א'. (4 החנויות הנ"ל שהיו מחוברות זו לזו יכונו להלן "המושכר").
עם תחילת תקופת השכירות, החלה המשיבה להפעיל במושכר סופרמרקט, והיא ממשיכה להפעיל בנכס את הסופרמרקט גם היום.
בהתאם למגמותיו של כהן להביא את הסכם כהן-שושן לידי סיום, הגיש כהן ביום 2.4.98 תביעה כנגד חיים שושן והמבקשת, לביטול הסכם השכירות ולפינוי הנכס (ת.א. 5808/98 בימ"ש שלום י-ם בפני כב' השופט י' ברקלי) . התביעה נדונה בגלגולים שונים בבית משפט השלום, ולבסוף נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ואף הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, שם נדחתה ביום 28.7.04 בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי כהן (רע"א 5308/04, כב' השופטת ע' ארבל).
לטענת המבקשת, מיום 24.3.00, הפסיקה המשיבה לשלם את דמי השכירות למבקשת החל מיום 1.4.00.